שלום רב,
הגליון הראשון של המגזין http://meidalondon.drronahart.com מביא לפניכם סיפור מצחיק-מרגיז מן החיים בלונדון, ואני מביאה לכם אותו כלשונו כפי שסופר לי על ידי אלי ואשתו עדי*.
בחרתי לפתוח את הגליון הראשון של המגזין עם הסיפור הזה בשל היותו סיפור שכיח ושגור - שכן כמעט כל אדם או משפחה שהגיעה ללונדון נתקלה בו, ופתרה אותו בדרכה היא - והפתרונות רבים ומגוונים....
קריאה מהנה!
בין המתווך והבנק: המילכוד המפורסם של לונדון
הגעתי לכאן לפני המעבר ביוני, בלי עדי והילדים, מספר אלי, והמטלה הראשונה על סדר היום שלי היתה - לשכור לנו בית. הלכתי לאחד המתווכים והוא לקח אותי לראות מספר בתים. אחרי כמה ימים של שוטטות - לא התלהבתי משום דבר, אבל הכל היה סביר, אז בחרתי את אחד הבתים. אני עומד לשלם את דמי קדימה עם הויזה הבינלאומית - והמתווך אומר לי בנימוס: לא אדוני, אני לא יכול לקבל כרטיס אשראי בתשלום עבור שכר הדירה. אני כבר חושב איך להוציא סכום כזה במזומן - והוא ממשיך - אתה צריך חשבון בנק מקומי ואז נעשה העברה בנקאית. יש לך חשבון בנק מקומי הוא שואל?לא, אני אומר. OK, לך תפתח חשבון, הוא אומר.בסדר. אני הולך. עומד בתור בבנק בסבלנות. אני מגיע לפקידה וממלא את הטפסים.
ואז היא אומרת: כדי לפתוח לך חשבון אני צריכה כתובת מקומית, ותביא חשבון מים או טלפון כהוכחה שאתה גר בבית..... ואז אני אומר: אבל אין לי חשבון מים או חשמל כי אני רק בתהליך ההשכרה עכשיו.... OK, היא עונה, חוזה ההשכרה של הבית גם יהיה בסדר לצורך העניין. עכשיו אני מתחיל כבר להתעצבן... מה, היא לא רואה את האבסורד??אני אומר לאט ובקול רם: אני צריך חשבון בנק כדי לשכור את הבית! זה מה שהמתווך שלי דורש. והיא כבר נהית פחות סבלנית ויותר קרה כזו והיא עונה לי: sorry sir אני לא יכולה לפתוח לך חשבון בנק בלי כתובת.... איזה deadlock! מעירה עדי. עכשיו זה מצחיק אותנו - אבל אז זה ממש לא הצחיק אותנו..... הוא התקשר אלי לספר לי מה קורה... ואני לא האמנתי לו שזה יכול לקרות בלונדון.... ואלי ממשיך: חטפתי כבר כאב ראש מכל העניין והחלטתי לחזור למלון. למזלי, היתה שם בעלת הבית, ישראלית שגרה כאן איזה 20 שנה. היא ראתה את הפרצוף תשעה באב שלי ושאלה - מה קרה? ספרתי לה. היא צחקה ואמרה: זה המילכוד המפורסם של לונדון! אל תדאג, אין אחד שלא נופל בבוץ הזה - אבל כולם גם יוצאים ממנו! בוא נלך למתווך שיוכל להוציא אותך מהמילכוד. היא התקשרה לאילנה, מתווכת ישראלית, וקבענו איתה. למחרת אותו סיפור - ראינו כמה בתים, בחרתי אחד, אבל אילנה לא עשתה שום עניין משיטת התשלום והיתה מוכנה לקבל את כרטיס האשראי הישראלי שלי! איזה הקלה! שילמתי את דמי קדימה בכרטיס האשראי, ואז היא הדפיסה לי את החוזה, ועוד הלכה איתי לבנק כדי לוודא שלא יעשו לי עניינים שם! וכך נפתרה הבעיה. מי יכול להאמין שבלונדון, המסודרת, המנומסת והבירוקרטית, עיר שיש בה כמעט 40% מהגרים - התקשקשות טיפשית כזאת יכולה לקרות?! מסיים אלי. ומה היינו עושים בלי אותם ישראלים מנוסים שכל כך עזרו לנו בדרך?? שואלת-תוהה עדי.מה באמת כולנו היינו עושים בלי אותה עזרה שקיבלנו בתחילת הדרך? וזה חומר מעניין למחשבה על משמעות הקהילה כאן בלונדון - אבל זה סיפור אחר שנדון בו בגליון אחר של המגזין....
ואז היא אומרת: כדי לפתוח לך חשבון אני צריכה כתובת מקומית, ותביא חשבון מים או טלפון כהוכחה שאתה גר בבית..... ואז אני אומר: אבל אין לי חשבון מים או חשמל כי אני רק בתהליך ההשכרה עכשיו.... OK, היא עונה, חוזה ההשכרה של הבית גם יהיה בסדר לצורך העניין. עכשיו אני מתחיל כבר להתעצבן... מה, היא לא רואה את האבסורד??אני אומר לאט ובקול רם: אני צריך חשבון בנק כדי לשכור את הבית! זה מה שהמתווך שלי דורש. והיא כבר נהית פחות סבלנית ויותר קרה כזו והיא עונה לי: sorry sir אני לא יכולה לפתוח לך חשבון בנק בלי כתובת.... איזה deadlock! מעירה עדי. עכשיו זה מצחיק אותנו - אבל אז זה ממש לא הצחיק אותנו..... הוא התקשר אלי לספר לי מה קורה... ואני לא האמנתי לו שזה יכול לקרות בלונדון.... ואלי ממשיך: חטפתי כבר כאב ראש מכל העניין והחלטתי לחזור למלון. למזלי, היתה שם בעלת הבית, ישראלית שגרה כאן איזה 20 שנה. היא ראתה את הפרצוף תשעה באב שלי ושאלה - מה קרה? ספרתי לה. היא צחקה ואמרה: זה המילכוד המפורסם של לונדון! אל תדאג, אין אחד שלא נופל בבוץ הזה - אבל כולם גם יוצאים ממנו! בוא נלך למתווך שיוכל להוציא אותך מהמילכוד. היא התקשרה לאילנה, מתווכת ישראלית, וקבענו איתה. למחרת אותו סיפור - ראינו כמה בתים, בחרתי אחד, אבל אילנה לא עשתה שום עניין משיטת התשלום והיתה מוכנה לקבל את כרטיס האשראי הישראלי שלי! איזה הקלה! שילמתי את דמי קדימה בכרטיס האשראי, ואז היא הדפיסה לי את החוזה, ועוד הלכה איתי לבנק כדי לוודא שלא יעשו לי עניינים שם! וכך נפתרה הבעיה. מי יכול להאמין שבלונדון, המסודרת, המנומסת והבירוקרטית, עיר שיש בה כמעט 40% מהגרים - התקשקשות טיפשית כזאת יכולה לקרות?! מסיים אלי. ומה היינו עושים בלי אותם ישראלים מנוסים שכל כך עזרו לנו בדרך?? שואלת-תוהה עדי.מה באמת כולנו היינו עושים בלי אותה עזרה שקיבלנו בתחילת הדרך? וזה חומר מעניין למחשבה על משמעות הקהילה כאן בלונדון - אבל זה סיפור אחר שנדון בו בגליון אחר של המגזין....
חברים יקרים - אם יש לכם סיפורים דומים מן החיים - נשמח לשמוע אותם ולפרסמם כאן. אנא כתבו אלינו.
ועד השבוע הבא, שיהיה לכם שבוע נעים וחייכני!
רונה
ד"ר רונה הארט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה